Weekly Parsha

פרשת שמות

התורה בפרשת השבוע מודיעה לנו "ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף". התלמוד מציג שתי דעות בדבר זהותו של אותו מלך חדש, אותו פרעה חדש. דעה אחת אומרת שזה היה באמת ובתמים מלך חדש שמתוך בורות ודעה קדומה לא ידע על יוסף ולא ידע שיוסף הציל את מצרים בימים הקשים של הרעב והשפל. דעה אחרת שמציג התלמוד אומרת שהיה זה אותו פרעה ישן, שיעקב אבינו ברך ושיוסף הציל, אלא שעתה בחר אותו מלך שלא לזכור את יוסף ואת הישגיו הגדולים בעבר. רש"י בפרשה הזאת מביא את שתי הדעות שמופיעות בתלמוד. מהדעה השנייה משתמע שפרעה חי כנראה חיים ארוכים מאוד, שהרי שעבוד בני ישראל על ידי המצרים החל רק יותר ממאה שנים אחרי מות יוסף ואחיו. לפיכך הגיוני לראות בדעות הסותרות לכאורה שמוצגות בתלמוד לקח שמבקש ללמד אותנו משהו על ההיסטוריה היהודית ועל האירועים היום. שתי הדעות אינן אלא שני צדדים של אותה המטבע � מטבע כפיות הטובה, שנאת הזר וזיכרון היסטורי סלקטיבי. שנייה פרעונים, החדש וגם הישן, מייצגים סוג של שונאים ועריצים שנתקלנו בהם בהיסטוריה שלנו, ואת שניהם יש לראות כסכנה גדולה לקיומו של העם היהודי בפרט ושל הציוויליזציה ככלל. בכל דור ודור קם עריץ כזה שמאיים עלינו ועל האנושות כולה.

יש אנשים שבאמת אין להם מושג מה תרם העם היהודי לרווחתה של כלל האנושות ולתרבותה. המלכים החדשים, אלה שמלאים עקרונות שווא ותיאוריות קשר מרושעות, ששטופים בקנאות דתית או חילונית, שמבקשים להשיג אוטופיה מיידית, שהניסיון להשיג אותה מצדיק בעיניהם גם את האמצעים הרצחניים ביותר שניתן להעלות על הדעת, אותם מלכים חדשים אינם יודעים את יוסף ולפיכך הם רואים ביהודים איום על קיומם. את המלכים החדשים האלה ייצגה במאה שחלפה בעיקר התנועה הקומוניסטי וברית המועצות. הרעל של האנטישמיות שהפיצה ברית המועצות בכל העולם לא נעלם גם אחרי נפילת אימפריית הרשע עצמה. הרעל הזה רודף אותנו עד עצם היום הזה. אך יש גם מלך ישן שלא ידע את יוסף. את תרומות היהודים להתפתחות גרמניה של וילהלם ורפובליקת ויימר שכחו הגרמנים במלחמת העולם השנייה בכוונה תחילה. 12 אלף היהודים שמתו במלחמת העולם הראשונה במלחמה למען ניצחון גרמניה נמחקו ביודעין מהזיכרון של העם הגרמני. המלכים הישנים היו בלתי מוסריים וכפויי טובה. התרומה של היהודים לחברה המוסלמית הייתה רבה וארוכת ימים. עם זאת, המלכים הישנים והמלכים החדשים ששולטים ברוב עולמנו היום בחרו לשכוח ולא לדעת, וכעת הם תובעים את השמדת מדינת ישראל ותושביה. הסיפור של פרשת שמות מתרחש היום שוב באירופה ובאפריקה וגם כאן, במזרח התיכון. העולם, וגם היהודים, צריכים ללמוד את הלקח מפרשת שמות. כך נוכל להחכים ולראות בעיניים מפוכחות יותר את דרכנו בהווה ובעתיד, כעם וכמדינה.

שבת שלום
רבי ברל ויין

רבי ברל ויין, היסטוריון יהודי, סופר ומרצה בינ"ל, מציע מגוון גדול של תקליטורים, קלטות, די-וי-די וספרים על היסטוריה יהודית ב- www.rabbiwein.com