על אף שהנושא המרכזי בפרשת השבוע נראה סיפור השליחות הכושלת של המרגלים שמשה שולח לתור את הארץ, יש בפרשה גם נושאים חשובים אחרים. התורה מלמדת אותנו שיכול להיות מצב שבו כל עם ישראל, לרבות המנהיגים ותלמידי-החכמים, יטעו בענייני עבודת ד'.

התורה מספקת לנו פתרון ומחילה לטעות הלאומית הזאת בצורת קורבן שצריך להביא למקדש לכפרה. הנושא כולו על כל פרטיו הטכניים ודרישותיו ההלכתיות נדון בפרוטרוט בתלמוד במסכת הוריות. לא אכנס לפרטים כאן, אבל אני רוצה להתרכז במוטיב המרכזי של הנושא הזה עצמו - דהיינו, שגיאות לאומיות הן חלק מהסיפור האנושי. אפשר היה לצפות שהתורה וחכמיה, מאחר שיש להם כוונות טובות וראיית-נולד, יהיו חסינים בפני טעויות כאלה בשיקול הדעת. אך התורה מזהירה אותנו שאין זה כך. כל בני האדם, אפילו הגדולים והחכמים ביותר, עלולים לטעות ולשגות.

 

 

 

למעשה, התורה יוצאת מגדרה כדי לשבח את המנהיגים שמודים בשגיאות שלהם ומנסים לכפר עליהן. התורה מספרת שאפילו משה, הגדול מכל אדם, הודה שטעה בעניין דיני האבלות אחרי מותם של שני בני אהרון. רש"י שם מציין שגדולתו של משה הייתה בכך שלא התבייש להודות בטעותו. נדירים המנהיגים שמצליחים לחקות את משה בתחום הזה.

 

 

 

לדאבון הלב, בית-המקדש עוד לא נבנה בימינו ולכן ההיבטים הטכניים של ההלכות שנוגעות לשגיאות שסוחפות את כל העם היהודי אינם רלוונטיים במיוחד. אך מוסר ההשכל וההתייחסות של ההלכה לטעויות לאומיות רלוונטיים וחיוניים לכולנו גם היום.

 

 

 

לרוע המזל, במאות האחרונות היינו עדים לשגיאות לאומיות קשות שעשה העם היהודי. רק לעתים רחוקות פופולריות היא חכמה, ומשאלת לב לעולם איננה מתאימה למציאות. לכן אפשר היה לחשוב שהעם היהודי כבר למד לזהות את המשגים הלאומיים שעשה ולהתוודות עליהם. המרקסיזם, החילוניות, הלאומיות לשם לאומיות, ההתבוללות וההסתגרות - התנסינו בכולם.

 

 

 

התבוננות אמיתית במצבנו הפוליטי, הרוחני והחומרי היום תוביל כל אדם הגיוני וישר למסקנה שאיבדנו את דרכנו ועשינו משגים חמורים ומסוכנים. אך לאיש לא קל להודות שזה המצב. ולכן אנחנו נצמדים לקווי מדיניות מוכרים ולסיסמאות שחוקות כאילו לא אירע שום דבר ששינה את הדעות והתפיסות הקיבוציות שלנו. על עם שממשיך להתעלם מהשגיאות בעבר נגזר לחזור עליהן, ולרוב הוא משלם מחיר כבד, אם לא טרגי.

 

מוסר ההשכל מפרשת השבוע הוא שבני אדם טועים, שהם צריכים להכיר בכך, להגיב לשגיאות ולחפש פתרונות רוחניים ומעשיים על-מנת למנוע שגיאות נוספות ואולי גם אסונות בעתיד. דומני שזה הקשר בין הנושא הזה לעניין המרגלים בפרשת השבוע.

 

שגיאות יש למחוק, לא להצדיק או להנציח.

 

 

 

 שבת שלום.

 

 

 

 

 

הרב דוב ברל ויין