Weekly Parsha
בֹ×
Friday, January 11, 2008
Printer Friendlyהדרך לג×ולה ולעצמ×ות
×”×’×ולה מתו×רת בתורה בפירוט ציורי. על ××£ ש×ת המחיר הכבד ×ž×©×œ×ž×™× ×‘×¢×™×§×¨ פרעה ×•×”×¢× ×”×ž×¦×¨×™, מי שדיכ×ו ושעבדו ×ת ×‘× ×™ ישר×ל, המדרש מלמד ××•×ª× ×• ×©×’× ×‘× ×™ ישר×ל סבלו מ×ובדן גדול בתהליך ×”×’×ולה וקבלת החירות. לפי דעה ×חת במדרש, רוב ×‘× ×™ ישר×ל ×œ× ×”×¦×œ×™×—×• כלל לצ×ת ממצרי×. רק ×ž×™×¢×•×˜× ×”×¦×œ×™×—×• ללכת ×חרי משה ולצ×ת מעבדות לחירות. למרבה ×”××™×¨×•× ×™×”, ×פילו רוב ×לה שכן יצ×ו ×ž×ž×¦×¨×™× ×‘×¡×•×¤×• של דבר ×œ× ×”×¦×œ×™×—×• לה×ריך ×™×ž×™× ×•×œ×”×’×™×¢ ל×רץ המובטחת. מדוע הדרך לג×ולה ולעצמ×ות צריכה להיות דרך כל כך ×רוכה וכו×בת?
הרי הקב"×” יכול ×”×™×” להקל על כל ×”× ×•×’×¢×™× ×‘×“×‘×¨. הלקח הברור ×›×ן ×”×•× ×©×œ×’×ולה ולחירות, בין ×× ×”×Ÿ גשמיות ובין ×× ×”×Ÿ ×¨×•×—× ×™×•×ª, ×ין ערך רב ×›×שר ××™× ×Ÿ מושגות במ×מץ וייסורי×.
×–×ת המשמעות של ×”×“× ×¢×œ המשקוף, ×”×“× ×©×¡×™×ž×œ ×ת רגע ×”×’×ולה ההולך וקרב. "ו×ומר לך בדמייך ×—×™×™, ו×ומר לך בדמייך ×—×™×™" - ×—×–"ל ×ž×¤×¨×©×™× ×ת החזרה על הפסוק ×”×–×” ×¤×¢×ž×™×™× ×›×”×ª×™×™×—×¡×•×ª לקורבן פסח ×•×œ×“× ×‘×¨×™×ª המילה. × ×¨××” שג×ולה ×”×•× ×ž×©×”×• שצריך להרוויח בייסורי×. כדי להיות יהודי בן-חורין ×מיתי, כפי שהתורה מצווה ×¢×œ×™× ×• להיות, יש צורך בהקרבה ×©× ×ž×©×›×ª כל ×”×—×™×™× ×•×‘×“× ×©× ×œ×•×•×” לה.
×’× ×”×“×•×¨ ×©×œ× ×• עסוק במ×בק למען ×’×ולה וישועה, ×’× ×‘×¨×ž×” ×”×ישית ×•×’× ×‘×¨×ž×” הל×ומית. המ×בק ×”×–×” גבה מחיר כבד מ××•×™×‘×™× ×•, ×בל ×ž×‘×—×™× ×” פסיכולוגית ×•×¨×•×—× ×™×ª ×”×•× ×’×‘×” מ××ª× ×• מחיר גבוה הרבה יותר. הרבה ×“× × ×©×¤×š במ×בק ×”×–×”, ולמען ×”×מת, עדיין ×œ× ×¨×•××™× ×‘×ופק הצלחה. חלק × ×™×›×¨ מיהדות ×”×¢×•×œ× ×‘×ž××” ×©× ×™× ×”××—×¨×•× ×•×ª ×œ× ×©×¨×“ ×•×œ× ×–×›×” לר×ות ×ת התחלת ×”×’×ולה ו×ת ×¢× ×™×©×¨×ל שב להיות ריבון במולדתו העתיקה. ומ×לה שכן זכו ×¨×‘×™× ×¢×›×©×™×• ×יבדו ×ת ×”× ×—×™×©×•×ª להמשיך בדרך עד הסוף, עד ×©× ×’×™×¢ ל×רץ המובטחת.
×œ×‘× ×™ ישר×ל שיצ×ו ×ž×ž×¦×¨×™× ×”×™×• ×ž× ×”×™×’×™× ×‘×•×œ×˜×™× ×›×ž×• משה ו×הרן שהובילו ××•×ª× ×•× ×ª× ×• ×œ×”× ×”×©×¨××”, ×ך היו×, במצב ×”× ×•×›×—×™, יש מחסור ×‘×ž× ×”×™×’×™× ×ž×©×›×ž× ×•×ž×¢×œ×”. ×ולי בדיוק לזה ×”×ª×›×•×•× ×• ×—×–"ל כש×מרו "×ין ×œ× ×• על מי לסמוך ××œ× ×¢×œ ××‘×™× ×• שבשמי×".
כל דור עובר ×ž×©×‘×¨×™× ×©×œ ××ž×•× ×”. הדור ×©×œ× ×•, שהיה עד ×œ×ž×•×ª× ×©×œ כל ×”×ידי××œ×™× ×”×›×•×–×‘×™× ×©×¨×•×•×—×• בחברה היהודית במ××ª×™×™× ×”×©× ×™× ×”××—×¨×•× ×•×ª, × ×©×ר בלי שיהיה לו על מי לסמוך "××œ× ×¢×œ ××‘×™× ×• שבשמי×". ×ך ×”× ×‘×™× ×”×‘×˜×™×— ×œ× ×• ש"כימי צ×תך מ×רץ ×ž×¦×¨×™× ×ר×× ×• × ×¤×œ×ות". התהליך הכו×ב והיקר של ×”×’×ולה מתרחש ×œ× ×’×“ ×¢×™× ×™× ×•. מי יתן ×•× ×–×›×” לר×ות בהשלמתו המוצלחת במהרה ×•×‘×™×™×¡×•×¨×™× ×ž×¢×˜×™× ×›×›×œ ×”×פשר.
שבת שלו×,
הרב דוב בערל וויין
×”×’×ולה מתו×רת בתורה בפירוט ציורי. על ××£ ש×ת המחיר הכבד ×ž×©×œ×ž×™× ×‘×¢×™×§×¨ פרעה ×•×”×¢× ×”×ž×¦×¨×™, מי שדיכ×ו ושעבדו ×ת ×‘× ×™ ישר×ל, המדרש מלמד ××•×ª× ×• ×©×’× ×‘× ×™ ישר×ל סבלו מ×ובדן גדול בתהליך ×”×’×ולה וקבלת החירות. לפי דעה ×חת במדרש, רוב ×‘× ×™ ישר×ל ×œ× ×”×¦×œ×™×—×• כלל לצ×ת ממצרי×. רק ×ž×™×¢×•×˜× ×”×¦×œ×™×—×• ללכת ×חרי משה ולצ×ת מעבדות לחירות. למרבה ×”××™×¨×•× ×™×”, ×פילו רוב ×לה שכן יצ×ו ×ž×ž×¦×¨×™× ×‘×¡×•×¤×• של דבר ×œ× ×”×¦×œ×™×—×• לה×ריך ×™×ž×™× ×•×œ×”×’×™×¢ ל×רץ המובטחת. מדוע הדרך לג×ולה ולעצמ×ות צריכה להיות דרך כל כך ×רוכה וכו×בת?
הרי הקב"×” יכול ×”×™×” להקל על כל ×”× ×•×’×¢×™× ×‘×“×‘×¨. הלקח הברור ×›×ן ×”×•× ×©×œ×’×ולה ולחירות, בין ×× ×”×Ÿ גשמיות ובין ×× ×”×Ÿ ×¨×•×—× ×™×•×ª, ×ין ערך רב ×›×שר ××™× ×Ÿ מושגות במ×מץ וייסורי×.
×–×ת המשמעות של ×”×“× ×¢×œ המשקוף, ×”×“× ×©×¡×™×ž×œ ×ת רגע ×”×’×ולה ההולך וקרב. "ו×ומר לך בדמייך ×—×™×™, ו×ומר לך בדמייך ×—×™×™" - ×—×–"ל ×ž×¤×¨×©×™× ×ת החזרה על הפסוק ×”×–×” ×¤×¢×ž×™×™× ×›×”×ª×™×™×—×¡×•×ª לקורבן פסח ×•×œ×“× ×‘×¨×™×ª המילה. × ×¨××” שג×ולה ×”×•× ×ž×©×”×• שצריך להרוויח בייסורי×. כדי להיות יהודי בן-חורין ×מיתי, כפי שהתורה מצווה ×¢×œ×™× ×• להיות, יש צורך בהקרבה ×©× ×ž×©×›×ª כל ×”×—×™×™× ×•×‘×“× ×©× ×œ×•×•×” לה.
×’× ×”×“×•×¨ ×©×œ× ×• עסוק במ×בק למען ×’×ולה וישועה, ×’× ×‘×¨×ž×” ×”×ישית ×•×’× ×‘×¨×ž×” הל×ומית. המ×בק ×”×–×” גבה מחיר כבד מ××•×™×‘×™× ×•, ×בל ×ž×‘×—×™× ×” פסיכולוגית ×•×¨×•×—× ×™×ª ×”×•× ×’×‘×” מ××ª× ×• מחיר גבוה הרבה יותר. הרבה ×“× × ×©×¤×š במ×בק ×”×–×”, ולמען ×”×מת, עדיין ×œ× ×¨×•××™× ×‘×ופק הצלחה. חלק × ×™×›×¨ מיהדות ×”×¢×•×œ× ×‘×ž××” ×©× ×™× ×”××—×¨×•× ×•×ª ×œ× ×©×¨×“ ×•×œ× ×–×›×” לר×ות ×ת התחלת ×”×’×ולה ו×ת ×¢× ×™×©×¨×ל שב להיות ריבון במולדתו העתיקה. ומ×לה שכן זכו ×¨×‘×™× ×¢×›×©×™×• ×יבדו ×ת ×”× ×—×™×©×•×ª להמשיך בדרך עד הסוף, עד ×©× ×’×™×¢ ל×רץ המובטחת.
×œ×‘× ×™ ישר×ל שיצ×ו ×ž×ž×¦×¨×™× ×”×™×• ×ž× ×”×™×’×™× ×‘×•×œ×˜×™× ×›×ž×• משה ו×הרן שהובילו ××•×ª× ×•× ×ª× ×• ×œ×”× ×”×©×¨××”, ×ך היו×, במצב ×”× ×•×›×—×™, יש מחסור ×‘×ž× ×”×™×’×™× ×ž×©×›×ž× ×•×ž×¢×œ×”. ×ולי בדיוק לזה ×”×ª×›×•×•× ×• ×—×–"ל כש×מרו "×ין ×œ× ×• על מי לסמוך ××œ× ×¢×œ ××‘×™× ×• שבשמי×".
כל דור עובר ×ž×©×‘×¨×™× ×©×œ ××ž×•× ×”. הדור ×©×œ× ×•, שהיה עד ×œ×ž×•×ª× ×©×œ כל ×”×ידי××œ×™× ×”×›×•×–×‘×™× ×©×¨×•×•×—×• בחברה היהודית במ××ª×™×™× ×”×©× ×™× ×”××—×¨×•× ×•×ª, × ×©×ר בלי שיהיה לו על מי לסמוך "××œ× ×¢×œ ××‘×™× ×• שבשמי×". ×ך ×”× ×‘×™× ×”×‘×˜×™×— ×œ× ×• ש"כימי צ×תך מ×רץ ×ž×¦×¨×™× ×ר×× ×• × ×¤×œ×ות". התהליך הכו×ב והיקר של ×”×’×ולה מתרחש ×œ× ×’×“ ×¢×™× ×™× ×•. מי יתן ×•× ×–×›×” לר×ות בהשלמתו המוצלחת במהרה ×•×‘×™×™×¡×•×¨×™× ×ž×¢×˜×™× ×›×›×œ ×”×פשר.
שבת שלו×,
הרב דוב בערל וויין
Recent Articles:
Friday, September 5, 2008 SHOFTIM
Friday, September 5, 2008 שופטי×
Friday, August 29, 2008 ר××”
Friday, August 29, 2008 RE’EIH
Friday, August 22, 2008 EKEV
Weekly Parsha Articles