Rabbi Wein.com The Voice of Jewish History

Rabbi Wein’s Weekly Blog
 Printer Friendly

תסביך הפראייר


 הססטוס שממנו חוששים יותר מכול בחברה הישראלית הוא מעמד הפראייר, הפתי שלא מצליח להתנגד לכך שינצלו אותו. ההתנגדות העזה לחרדים בחברה הישראלית איננה תוצר רק של תיאולוגיה או של לבוש, מנהגים וערכים חברתיים שונים מאוד. כל זה לא היה מספיק לעורר את התגובה המוגזמת שהייתה כאן בחודש החולף נגד כלל החרדים בעקבות התנהגות נתעבת של חלק מהחרדים - עם הסכמה שבשתיקה של חרדים רבים אחרים, לצערנו. המניע העמוק להתנפלות הזאת על החרדים הוא העובדה שלציבור הישראלי, על חלקיו השונים - הדתיים, המסורתיים, החילוניים והחרדים-לייט - נמאס להיות פראיירים. הציבור הישראלי תומך בחלק הולך וגדל באוכלוסייה הישראלית, בזמן שאותו חלק עצמו כמעט שאיננו תורם דבר לטובת כלל הציבור ולרווחת החברה. אין טעם למחות ולטעון שלימוד התורה, שמירת המצוות והמשכיות המסורת מבטיחים את המשך קיומה של מדינת ישראל. הקהילה היהודית הדתית מעולם לא לימדה את הציבור הכללי להבין את הנושא בצורה נכונה, ולכן העולם החרדי עומד חסר הגנה לנוכח המתקפה הציבורית עליו. לא זו בלבד שהוא חסר הגנה, הוא עצמו, במובנים רבים, הוא האשם העיקרי ביצירת המצב הזה שמבזה את התורה, את תלמידיה ואת מוריה. הוא אשם בכך שדחף את החברה הישראלית הכללית להרגיש פראיירית כשהוא עצמו חש זחיחות דעת בעשותו כן.
ברור לכול שאלפי צעירים חרדים לא באמת מתאימים לשבת וללמוד תלמוד כל היום. הרחובות מלאים בהם, גם אם הם עדיין לא השליכו לבושם ואת אמונתם. למרות זאת, הרבנים ומנהיגי החסידות של החברה החרדית מסרבים לתמוך ברעיון המעשי שידרוש מצעירים אלה לתרום את חלקם לחברה בשירות לאומי בבתי חולים, בתי אבות, בתי ספר, מקלטים ושאר מוסדות רווחה, ובכך למלא את חובתם למדינה ולחברה וגם לאפשר לעצמם בהמשך להשיג את ההשכלה הדרושה ואת ההכשרה המקצועית הנחוצה כדי להיכנס לשוק העבודה בישראל, במקום לגזור על עצמם חיים של הלוואות, הזדקקות לצדקה ועוני. מי צריך לדאוג לגר, לאלמנה וליתום אם לא הקהילה האורתודוכסית האדוקה? למה זה לא נתפס כהגשמת ערכי התורה? למה זה נחשב לגמרי בסדר, אחרי שגזרו על שני דורות של משפחות חרדיות עוני ולא פעם גם חוסר התפקוד שנובע מעוני, להמשיך ולגזור גם על הדור השלישי והרביעי גורל כזה? כלום המטרה היחידה של חברי הכנסת החרדים היא להקצות כמה שיותר מכספי הממשלה לבלתי מועסקים, לחסרי ההשכלה ולאנשים כפויי טובה, על חשבון אנשים אחרים בחברה? אלה השאלות שהחברה הישראלית שואלת את העולם החרדי, מפני שאלה הסוגיות שמולידות בחברה הישראלית הכללית את התחושה שהפכו אותה לפראיירית.
וישנם גם הדברים המעצבים, אותם דברים קטנים שעלו בחברה החרדית לדרגת עקרונות חשובים. אינני מסוגל להבין מדוע אסור לומר תפילה למען חיילי צה"ל ומדינת ישראל בבתי כנסת ובמוסדות הלימוד החרדיים. האין זה שיא כפיות הטובה, כאשר תפילות כאלה למען צבא הצאר, הצבא התורכי ושאר ממשלות "ידידותיות" כן נאמרו בגולה? ייתכן שיש לקהילה החרדית בעיות תיאולוגיות לגיטימיות עם מדינת ישראל ומנהיגיה, אבל איך זה נוגע ליכולת לומר תודה לאלה שמגינים עליה מהשמדה או לממשלה שמספקת לקהילה זו מיליוני שקלים, ממשלה שבלי תמיכתה, הקהילה החרדית הייתה קורסת? הסירוב שלה להכיר ולו במעט ביתרונות האלה ולומר תודה אחראי לתסביך הפראייר שיש לציבור הישראלי הכללי והוא זה שמסכן את אורח החיים של החברה החרדית ואת הדברים שהיא מנסה לשמר.
אפשר היה לצפות שהמציאות הזאת תהיה ברורה מאליה לחברה החרדית ולמנהיגיה. יש לנו אחריות משותפת, כיהודים, להפוך את התורה ואת המסורת הקדושה לדבר אהוב ומכובד על יהודים אחרים ועל העולם בכלל. למדיניות ולמנהגים שמשיגים בדיוק את ההיפך מזה אין שום הצדקה מוסרית. זה מה שבעצם הופך את כולנו לפראיירים, גם את החרדים.
שבת שלום,
הרב דוב בערל וויין

Subscribe to our blog via email or RSS to get more posts like this one.