Printer Friendly
פנחס
עומדים בפנינו אתגרים גדולים בחיי היומיום. יש לכולנו דחפים טבעיים שדוחפים חלק מהאנשים לעשות מעשי חטא. התלמוד מסכם את המצב הזה בתמציתיות באמירה "רובם בגזל, מיעוטם בעריות, וכולם באבק לשון הרע". כסף הוא פיתוי עצום, והדחף להשיג אותו כל כך חזק עד שגזל בדרך כזאת או אחרת הוא דבר טבעי לאנשים רבים, ואפילו דבר שמגזרים גדולים בחברה מוכנים לקבל.
עריות, לעומת זאת, למרות ההאדרה לכאורה שיש לנושא הזה היום בתקשורת ובאמנות, הוא עדיין עניין שרוב החברה לא מוכנה לקבל בעין יפה. כל המגזרים בחברה שלנו המומים משערוריות של התעללות מינית ומעשי פריצות. חז"ל לימדו אותנו שאלוקי ישראל מתעב עריות ושונא זימה. במעשים האלה אדם לא רק מטמא את גופו ומשפיל את אישיותו אלא אף מורד במודל החברתי שהקב"ה רוצה שתהיה לאנושות.
היצר המיני בתוכנו חזק, חיוני והכרחי. בלעדיו תיעלם האנושות, והיצירתיות של בני האדם תתנוון. לכן היהדות איננה מטיפה לפרישות או לסגפנות אלא למשמעת, לשליטה עצמית ולתיעול של היצר המיני באופן שיאפשר לנו לקיים חברה מוסרית יותר.
באלפי שנות קיומו ראה העולם היהודי חברות שההפקרות המינית שלטה בהן, עולות, שולטות בעולם לפרק זמן מסוים, ואז נופלות. ובכל זאת, המאבק נגד פריצות והפקרות מינית הוא בלתי פוסק ברמה האישית וגם ברמה החברתית.
זה הרקע להתנהגות של פנחס ולמעשה הקנאות שלו. על אף שרבים, אפילו בתקופתו, כפי שרש"י מציין, לא הסכימו עם הטקטיקה שלו ולא הבינו את מעשה הקנאות שלו, פנחס היה זה שהשיב לבני ישראל את האיזון המוסרי אחרי שנכשלו עם בנות מדיין.
פריצות הורסת, בסופו של דבר, את החברה שבה היא מתקיימת. היא גם אחת הסיבות לדעיכתן של אימפריות רבות ולהיעלמותן הבלתי מוסברת בהיסטוריה הרחוקה. פנחס רואה במעשה הקנאות שלו מעשה מציל חיים שהוא עושה למען בני ישראל והדורות הבאים של העם היהודי. הוא מלמד אותנו לקח חשוב: אסור לסבול מעשי פריצות, מפני שהם שוחקים לאט אך בהתמדה את היסודות שעליהן בנויה כל חברה וכל תרבות.
רק הקב"ה יכול לקבוע מה היו מניעיו האמתיים של פנחס כשהרג את כזבי וזימרי, ולכן היה צורך שהתורה עצמה תאמר לנו שהקב"ה ראה בעין יפה את מעשה הקנאות של פנחס. ולכן פנחס מכהן ככהן גדול וכמנהיג של עם ישראל בארץ ישראל וזרעו זוכה לכהונת עולם. אך פנחס לעולם ייזכר כאויב הפריצות וכמי שסירב להיכנע לרצון העם או לתקינות הפוליטית. גם היום כולנו יכולים ללמוד ממנו שיעור חשוב.
שבת שלום,
הרב דוב בערל וויין
