Rabbi Wein.com The Voice of Jewish History

Rabbi Wein’s Weekly Blog
 Printer Friendly

איסור השחיטה. ומה השלב הבא?


 

 
 שונאי היהדות שבינינו לעולם אינם מרוצים. העובדה שעדיין יש מיליוני יהודים דתיים בעולם מפריעה להם עד מאוד, כך נראה. אחרי מאות שנים של ניסיונות חילון של העם היהודי, הם מאוכזבים ומוטרדים עד עמקי נשמתם מכך שעוד יש יהודים רבים שמסרבים להקשיב לקריאתם הרמה לתמוך ב"קידמה" וב"מודרניות".
המאבק בשאלה אם להתיר שחיטה יהודית של בעלי חיים התקיים באירופה מאות שנים. בשוודיה ובשוויץ נאסרה למעשה שחיטה כשרה כאשר חייב החוק לשחוט בהמות בשיטות שאינן מתיישבות עם ההלכה ודיני הכשרות. גם בהולנד שוקלים באחרונה לאסור על שחיטה יהודית. הרב ראשי של בריטניה, הרב יונתן זקס, הוזהר שיש חשש שהשוק האירופי כולו שוקל להטיל איסור על השחיטה הכשרה.
מובן שכל הפעילות הזאת אינה מוצגת כמעשה אנטי-יהודי אלא רק כעניין של יחס הומניטארי כלפי בעלי החיים. גם בגרמניה, בשנות ה-30 של המאה שעברה, אסר היטלר על השחיטה מטעמים הומניטאריים, וכולנו יודעים כמה הומניטארי היטלר היה. בפולין שלפני מלחמת העולם השנייה הממשל האנטישמי הגביל מאוד את השחיטה והפך אותה לבלתי אפשרית כמעט. גם בגן העדן של ברית המועצות הסטליניסטית נאסרה השחיטה. אפילו בארצות הברית, פעילים למען בעלי חיים, ארגון PETA וארגוני שמאל קיצוני, מנסים שוב ושוב לאסור על השחיטה היהודית. לבעלי חיים יש זכויות ויש להגן עליהם. אך ליהודים אין שום זכות לקיים את דתם. עליהם יש לכפות את "העולם החדש" של החילוניות הרצחנית.
ההתלהבות מהחקיקה נגד השחיטה דעכה מעט מאז השואה, כמובן, אבל אל חשש, השדולה הפוליטית של החילוניים המושבעים והאתיאיסטים העבירה את המתקפה על היהדות למוקד אחר.
הפושע החדש שנמצא ביהדות ומונע מהחברה המודרנית מלהגשים את חופש הבחירה כהלכתו הוא המצווה היהודית למול כל זכר ביום השמיני לחייו. הטקס העתיק הזה, שמיוחס לאברהם אבינו ולבנו יצחק, התקדש על ידי יהודים שמסרו את נפשם בכל הדורות כדי לקיים את המצווה הזאת. גם כאן, בעודם מדברים בשפה של חמלה והומניזם בלבד, הוחלט שבסתיו הקרוב יתקיים משאל-עם בסן פרנסיסקו שבקליפורניה, ובו הבוחרים יתבקשו לאסור מילת תינוקות מסיבות של חופש בחירה והומניזם. אין ספק שהמטרה של ההצעה "הנאצלת" הזאת היא היהדות והיהודים. העובדה שיש בינינו כמה יהודים מטורפים שתומכים בהצעה הזאת רק מגדילה את הבושה.
גם בראשית שנות ה-30 בגרמניה היו יהודים שהצביעו בעד היטלר בבחירות. שום טיעון רציונאלי, מדעי או רפואי, באשר ליתרונות המילה או קריאה לסובלנות דתית לא תזיז מדעתה את מתנגדי המילה. וכרגיל, היהדות, היהודים ומנהגי היהודים הם המרכיבים המטרידים ביותר בחברה מבחינתם. בעקבות כל זאת, דרך אגב, הכריזה לא מכבר מדינת קולורדו שהיא לא תממן עוד ברית מילה כחלק מביטוח הבריאות. זה יחסוך למדינה 186 אלף דולר מתוך תקציב בריאות שמגיע למאות מיליוני דולרים. גם מדינות אחרות אסרו מימון ברית המילה מכספי ביטוח הבריאות, על אף שהסכומים שהוקצו לכך היו זעומים בתקציב הכללי. הארגונים היהודיים מחו, אך לשווא. לא משנה, הקדמה והשיקול הכספי חייבים לנצח תמיד.
כאן, בישראל, החילוניים המושבעים אספו 40 אלף חתימות לעצומה שקוראת להימנע מאזכור שם השם בתפילת הזיכרון הרשמית של צבא הגנה לישראל לזכר הנופלים. עכשיו תפילת "יזכור" המסורתית נתונה למתקפה. טקסי הזיכרון היו החוליה שחיברה בין הדורות בעולם היהודי. תפילת "יזכור" בלי שם השם היא חסרת משמעות, לעג להיסטוריה היהודית ולתכלית התפילה. בלי אלקים אין שום תכלית או משמעות אמיתית בתפילה. לכל אדם הזכות להחליט אם לומר התפילה אם לאו. אך הניסיון להתאים את התפילה למעטים הנאורים על חשבון הרגישות של הרבים, שלהם הם בזים כל כך, הוא מעשה יהיר ופוגעני.
ככל שהחילוניות בישראל דועכת, קולם של הלא-מאמינים האדוקים (שהרי גם אתיאיזם הוא אמונה דתית) נעשה יותר צורמני ומריר. אז שחיטה, ברית מילה, תפילת יזכור - כולם נמצאים היום בחזית הקרב על רציפות הערכים, המסורת והחיים היהודיים. אך אל חשש, החילוניים המושבעים שלנו והאנטישמיים בעולם ימצאו סיבות אחרות להילחם בנו גם בעתיד. באמת, מה יהיה השלב הבא?
שבת שלום,
הרב דוב בערל וויין

Subscribe to our blog via email or RSS to get more posts like this one.