Printer Friendly
נשא
הנזיר והסוטה
דברי חכמים "הרואה סוטה בקלקולה, יזיר עצמו מן היין" מפורסמים ומצוטטים לא פעם. המשמעות הברורה של המשפט הזה היא שכל אחד צריך להתנהג בחיים בצורה מתגוננת. אסור לאיש להרשות לעצמו להיכנס לנסיבות בעייתיות במחשבה שהוא חסין לפיתויים ומוגן מפני ההשלכות.
בעולמנו היום יש לא מעט דוגמאות עגומות ומבישות לאנשים במשרות בכירות ובעלי הישגים גדולים שהמיטו על עצמם חרפה וצער כשהמעידות שלהם התגלו. חכמינו במסכת אבות אמרו שתמיד יש מעלינו "עין רואה", מצלמת מעקב שמצלמת אותנו כל הזמן, אם תרצו, שמנציחה כל תנועה וכל התנהגות שלנו. כשחטא של אדם אחר נחשף לציבור, זה צריך לשמש לנו תזכורת לכל ההשלכות של כל חטא.
התורה, שבדרך כלל מגינה מאוד על זכותו של אדם לפרטיות, ואפילו על זכותו של החוטא, בחרה לפרסם את גורלה של אישה סוטה, כדי ללמד אחרים שצריך להיזהר ולהישמר בכל תחומי החיים. אסור לאדם לומר "לי זה לא יקרה". כשמדובר בתאוות האדם ובתשוקותיו, אין שום חסמים אוטומטיים. הכלים היחידים שעומדים לרשותנו להימנע מחטא הם זהירות, עירנות והימנעות מסיכונים וממצבים בעייתיים. מכאן הקשר הברור שעשו חכמינו בין הסיטואציה שבה אדם היה עד לחטא להימנעות משתיית יין מופרזת. כפי שנהיגה תחת השפעת אלכוהול או סמים אסורה בחוק, גם את החיים באופן כללי אסור לחיות עם השפעות מסוג זה.
התמכרות לאלכוהול היתה עניין נדיה יחסית בחברה היהודית באותם הימים. אך ההשפעה התרבותית וההתבוללות במאה האחרונה הפכו את האלכוהול לבעיה של ממש בחברה היהודית של ימינו. הרעיון של הימנעות משתיית יין אצל הנזיר כפי שהוא מתואר בפרשת השבוע נועד להעביר לחברה כולה מסר שראוי לנהוג במתינות ובשום שכל. כמו הרבה דברים אחרים בחיים, אלכוהול במידה יכול להית מענג ומועיל, אבל הרבה אלכוהול עלול להיות מזיק ואפילו קטלני.
התורה מציגה אישה סוטה ונזיר כדוגמאות לסכנות שאורבות לנו בחיי היומיום. האמת היא שיהיה מטופש מצדו של כל אדם להתעלם מן הסכנות ומן הפיתויים שאורבים לנו בכל מקום. שוב, אנחנו קוראים במסכת אבות "ואל תאמן בעצמך עד יום מותך", אסור לאדם לבטוח בעצמו עד הרגע האחרון של חייו. כשיש לאדם ביטחון מופרז ביכולתו לעמוד בפיתויים מכל הסוגים, הביטחון הזה תמיד יוליד בעיות בלתי צפויות ותוצאות עגומות. כל החוויה האנושית מלמדת אותנו את המסקנה הזאת.
חלק ניכר מהעולם המודרני, ובתוכו רוב העולם היהודי היום, לועג לכל סוג של התנהגות מתגוננת בחיים האישיים. מושג החופש האישי שינה צורה והפך לאורח חיים שבו כל מגבלה על התנהגות אישית, - ולא משנה כמה אותה התנהגות הינה בלתי סבירה, - זוכה להתקפה ולקיתונות של לעג. טוב, אופנות ומנהגים משתנים עם הזמן, אך לא כן טבע האדם, ולכן המגבלות המוסריות שהתורה כופה עלינו תקיפות ורלוונטיות לעולם.
שבת שלום,
הרב דוב בערל וויין
