Rabbi Wein.com The Voice of Jewish History

Rabbi Wein’s Weekly Blog
 Printer Friendly

תצווה


  

אם הבגדים עושים את האדם, ברור שלבוש הכהנים, ההדיוט וגם הגדול, מקנה ומבטא את הסמכות והקדושה של תפקידם. אחד התנאים שכהן צריך לקיים על מנת שיוכל לבצע את תפקידו בבית המקדש הוא ללבוש את הבגדים המתאימים שמאפיינים את תפקידו ומזהים אותו. גם בחיים היהודים בכלל אנחנו מוצאים שהבגד ממלא תפקיד דתי וחברתי חשוב.
 
לבוש צנוע, בגדים מיוחדים לשבת וליום טוב ובגדים הולמים, תמיד היו הנורמה בחברה היהודית. לבוש היהודים תמיד הושפע מן החברה הכללית בארצות שבהן הם חיו. די להתבונן בציורים של המאסטרים ההולנדים מהמאה ה-17 ולראות איך הם מציגים את היהודים והרבנים של אמסטרדם בתפילות בבית הכנסת ובבתיהם כדי להבין עד כמה הושפע הלבוש היהודי, אפילו בקרב הרבנים האדוקים ביותר, מן הלבוש של החברה הכללית באותה התקופה.
 
בימי הביניים ביקשה הכנסייה להגביל גם את הצבע של הבגדים שהיהודים יורשו ללבוש. הכנסייה הייתה זו שקבעה שהשחור יהיה הצבע העיקרי בלבוש היהודי. נראה שהיהודים באירופה בתקופה שלפני מסעות הצלב לבשו בגדים ססגוניים, כמו שכניהם הלא יהודים. רק אחרי הרדיפות הרשמיות של יהודי אשכנז על ידי הכנסייה בימי הביניים הוטלו הגבלות על הצבעים ועל סוגי הבגדים שמותר היה ליהודים ללבוש.
 
היהודים אולצו גם לחבוש כובעים מגוחכים ולענוד אותות קלון על בגדיהם. אך היהודים הפכו את הבגדים המבישים שנכפו עליהם למקור גאווה והמשיכו ללבוש אותם זמן רב אחרי שהכנסייה ביטלה את הצווים האלה (שהרימו ראש שוב בגרמניה בתקופת מלחמת העולם השנייה). יהודים באירופה הוסיפו לחבוש כובעים מוזרים ולהתלבש בבגדי איכרים פשוטים, ובעיקר, ללבוש בגדים שחורים. הכלל היחיד לגבי כל פריט לבוש היה שעליו להיות צנוע ומכובד.
 
בגדי הכהן הגדול היו מעוטרים, מפוארים ומיוחדים מאוד בחומר ובמראה. בניגוד להם, בגדי הכהנים ההדיוטות היו פשוטים, צנועים ומבהיקים בלובנם. אם בגדי הכהן הגדול ייצגו תפארת מלכות, הדר ומנהיגות, בגדי הכהן ההדיוט ייצגו קדושה ועבודה.
 
לא כל אחד יכול להשיג תפארת מלכות. רק כהן גדול אחד היה בכל רגע נתון בבית המקדש הראשון והשני. אך חיים של טוהר ושל מסירות לעבודת האל ולשירות עם ישראל היו מטרה שהייתה בהישג ידם של רבים. האמת הזאת השתקפה בהבדל שבין בגדי הכהן הגדול ובגדי אחיו הכהנים ההדיוטות.
 
חשוב לציין שגם הכהן הגדול עצמו תמיד לבש את בגדי הכהונה הפשוטים, אך היו לו ארבעה פריטי לבוש נוספים שהיו מיוחדים רק לו ועשויים ממתכות ומאריגים יקרים. אך לפני שהוא הורשה לעטות עליו את בגדי המלכות, השררה והתפארת, היה עליו ללמוד ענווה, קדושה, טוהר בעבודת האל והעם כפי שאלה מיוצגים ע"י בגדי הכהנים ההדיוטות. בחברה היהודית שלנו היום אין אמנם בגדי כהונה, אך אסור לנו לשכוח או לזנוח את מה שהם מלמדים אותנו.
 
שבת שלום,
הרב דוב בערל וויין

Subscribe to our blog via email or RSS to get more posts like this one.