Rabbi Wein.com The Voice of Jewish History

Rabbi Wein’s Weekly Blog
 Printer Friendly

רבי עקיבא



על אף שהגיבור הפופולרי של ל"ג בעומר, החג זוטא שיחל השבוע ביום שני בערב וביום שלישי, הוא רבי שמעון בר יוחאי, אני תמיד סברתי שהדמות המרכזית וחשובה ביותר
באותה תקופה רבת תהפוכות בהיסטוריה היהודית הייתה של רבי עקיבא. רבי עקיבא היה
מורו ורבו של רבי שמעון בר יוחאי ודמותו השפיעה השפעה מכרעת על דורו. רבי עקיבא
הוא אחת הדמויות האהובות ביותר והמפורסמות ביותר בתולדות העם היהודי. התלמוד
מספר שתלמיד חכם גדול שפגש את רבי עקיבא בפעם הראשונה אמר: "אתה הוא
עקיבא בן יוסף ששמך הולך מסוף העולם ועד סופו?"

שמו של רבי עקיבא הלך לא רק מסוף העולם ועד סופו אלא גם עבר כמעט 1,900 שנים
בלבותיהם בנשמותיהם של היהודים. רבי עקיבא מת על קידוש השם מידי הרומאים אחרי הכישלון המר של מרד בר כוכבא בשלטון הרומאי בשנת 140 לספירה. בתחילה היה
רבי עקיבא ה תומך נלהב של המרד ושל בר כוכבא באופן אישי, ואפילו חשב שיוכל להיות המשיח, אך אחר-כך לא ראה בעין יפה את התנהגותו של בר כוכבא כלפי חכמי ישראל ואת אכזריותו אליהם וביטל את תמיכתו בו ובמאבקו. רבי עקיבא אסף אז את תלמידיו סביבו ושיקם את העם היהודי בדרך האמינה והמוכחת היחידה שאנחנו מכירים: בלימוד התורה ובשמירת מצוותיה. במובן הזה הוא הוכיח את עצמו כמושיעו האמיתי של עם ישראל.

רבי עקיבא היה התגלמות האאוטסיידר בתולדות היהודים. בזאת אני מתכוון לומר שהוא
הגיע לגדולה לא בגלל אילן היוחסין של משפחתו או בזכות למדנות מיוחסת. הוא היה
בן לגרים ובארבעים שנות חייו הראשונות לא למד תורה כלל, שנא תלמידי חכמים
ועסק במקצוע פשוט, רעיית צאן. בסיפור מרגש של אהבה ומסירות, אשתו רחל, שנישאה לו נגד רצון משפחתה, שכנעה אותו להקדיש את חייו ללימוד התורה. עשרות שנים
אחר-כך, אחרי שזכה לתהילה כרב גדול בישראל, אמר עליה לתלמידיו בעניין לימוד
התורה "שלי ושלכם שלה הוא!"

רבי עקיבא, בשלבים שונים בקריירה שלו, לימד תורה לעשרות אלפי תלמידים. למרבה הצער, התלמוד מספר לנו ש-24 אלף מתלמידיו מתו בימי ספירת העומר, הימים שבין
חג הפסח לחג השבועות. על אף שהתלמוד איננו מספר מה הייתה הסיבה הישירה למותם,
הוא רומז שהסיבה הרוחנית הראשית לאסון הייתה שלא נהגו כבוד זה בזה. בל"ג בעומר
הם הפסיקו למות. האירוע הטרגי הזה הוא הסיבה למנהגי האבלות שאנחנו שומרים בתקופה זו והסיבה לכך שאנחנו רואים בל"ג בעומר חג זוטא. היכולת האישית המדהימה
של רבי עקיבא לקום ולהמשיך בהפצת התורה אחרי טרגדיה כזאת ואחרי הטרגדיה הלאומית של כישלון המרד ומותו של בר כוכבא מלמדת אותנו הרבה על דמותו ועל גדולתו. בעשותו כן, הוא לימד את הדורות הבאים של גדולי היהדות שאין להתייאש לעולם. לכל אורך ההיסטוריה היהודית הצילה יכולת העמידה של חכמי התורה
ותלמידיהם את עם ישראל מחורבן ואולי גם מהכחדה. מרבי עקיבא למדנו איך
לשרוד לעולמי עד.

תלמידיו של רבי עקיבא, בייחוד רבי שמעון בר יוחאי, רבי מאיר, רבי יהודה בר עילאי
ואחרים, המשיכו את עבודתו של מורם ורבם. אלה היו החכמים שהופיעו בכל מקום במשנה ושמרו את המסורת ואת הידע של התורה שבעל-פה גם בתנאים הקשים ביותר
תחת השלטון הרומאי ורדיפותיו. בתקופה זו גם נעשו ניסיונות תקיפים של הנוצרים
להמיר את דתם של היהודים. גם במערבולת של הימים ההם דאגו גדולי ישראל שהעם היהודי יישאר בטוח ואיתן באמונתו הפנימית ובערכיו. רוחו וכוחו של רבי עקיבא
מוסיפים לפעם ביצירה של הדור שבא מיד אחריו. דרכו הוא הפך לדוגמה ומופת לכל
הדורות הבאים. התקופה של ספירת העומר ול"ג בעומר מזכירים לנו את רבי עקיבא,
את חייו ואת הישגיו, אותו רבי עקיבא שהחל את דרכו כזר גמור לחיים היהודיים והפך,
בסופו של דבר, לגיבור ולמורה לכל דורותינו.

שבת שלום
ברל ויין

Subscribe to our blog via email or RSS to get more posts like this one.