Printer Friendly
חג הסוכות שאחר יום הכיפורים
חג הסוכות מגיע בדיוק בזמן הנכון, מבחינה פסיכולוגית ורגשית. אלמלא חג הסוכות וכל ההכנות שכרוכות בחג השמח הזה, כולנו היינו מדוכאים מהצורך לרדת מהשיא של יום הכיפורים לקיום החולין היומיומי. לכן התורה מאפשרת לנו להרהר בשנה הבאה עלינו לטובה בתחושת שמחה וסיפוק.
חג הסוכות מסמל את ההגנה שהקב"ה יעניק לנו כל השנה. על אף שהסוכה הגשמית אולי קטנה ורעועה בהשוואה לביתנו, בכל זאת היא מסמלת אמונה, שלווה וביטחון בנצח ישראל ובתורה. ארבעת המינים שהינם חלק בלתי נפרד מחג הסוכות, מחזקים את ההערכה שלנו ליופי בעולמו של הקב"ה. הם מזכירים לנו שהעולם יכול להיות גן-עדן, ועלינו להיזהר שלא להרוס אותו ולא להיות מגורשים ממנו. המינים השונים מייצגים את ההרמוניה שיש טבע, את הססגוניות שלו ואת התלות ההדדית שבין חלקיו.
בעוד שעובדי-אלילים סוגדים לטבע, היהדות מדגישה את הטבע כאחד הפלאים הגדולים במעשה הבריאה של הא-ל. אברהם אבינו הנחיל לנו את הצדק באומרו שאנשים מתפעלים מהדרו של בניין יפה אך מתעלמים מהגאונות של האדריכל שתכנן אותו. היהדות אמנם תמיד מתפעלת מהדרו של הבניין עצמו, אך תמיד מבקשת לתת הכרה לאדריכל שעומד מאחוריו. חג הסוכות מזכיר לנו את הצורך לחפש תמיד את האדריכל בכל ההיבטים של החיים ושל העולם.
חג הסוכות מגלה בבירור את התלות שלנו בחסדי שמים בכל הנוגע למטר, למים. בלא מים, בשפע החיים לא יכולים להתקיים ולשגשג. בתורה נאמר לנו שהקב"ה שולח אותנו בכוונה תחילה לארץ שבה המים הם מצרך יקר. אין נהרות גדולים או אגמים רחבי ידיים בנופה של ארץ-ישראל. לפיכך אנחנו תלויים בגשמי החורף. בסוכות אנחנו מתפללים שאותם גשמים יבואו בשפע, ויהיו גשמי ברכה שירוו את האדמה. לגשם יש גם אפקט מנקה לא רק על האוויר שאנחנו נושמים אלא גם על רוח החיים ששוכנת בתוכנו. לכן יש לו חיבור עמוק לשמחה של חג הסוכות. המטר והמים מסמלים גם את התורה ואת ההיטהרות.
משה, בנאומו האחרון לפני בני ישראל, אומר להם שהם צריכים לקבל את דברי התורה שלו כמטר עדין וכטל שיורד על האדמה הקדושה. הנביא ישעיהו משווה את התורה למים, וכך עושה גם דוד המלך בתהלים. חג הסוכות מחזק את הקשר הזה בחיבור שלו לשמחת תורה, היום שמסמל את סיום תקופת החגים הגדולים. כפי שברור לגמרי שארץ-ישראל לא יכולה להתקיים ולשגשג בלי מים, גם עם ישראל לא יוכל לשגשג ולשרוד בלי החיבור שלו לתורה, למצוותיה ולערכיה. המסר של חג הסוכות הוא סיום מושלם לרוחניות שמלווה אותנו ביום הכיפורים.
חג שמח,
הרב דוב בערל וויין
חג הסוכות מסמל את ההגנה שהקב"ה יעניק לנו כל השנה. על אף שהסוכה הגשמית אולי קטנה ורעועה בהשוואה לביתנו, בכל זאת היא מסמלת אמונה, שלווה וביטחון בנצח ישראל ובתורה. ארבעת המינים שהינם חלק בלתי נפרד מחג הסוכות, מחזקים את ההערכה שלנו ליופי בעולמו של הקב"ה. הם מזכירים לנו שהעולם יכול להיות גן-עדן, ועלינו להיזהר שלא להרוס אותו ולא להיות מגורשים ממנו. המינים השונים מייצגים את ההרמוניה שיש טבע, את הססגוניות שלו ואת התלות ההדדית שבין חלקיו.
בעוד שעובדי-אלילים סוגדים לטבע, היהדות מדגישה את הטבע כאחד הפלאים הגדולים במעשה הבריאה של הא-ל. אברהם אבינו הנחיל לנו את הצדק באומרו שאנשים מתפעלים מהדרו של בניין יפה אך מתעלמים מהגאונות של האדריכל שתכנן אותו. היהדות אמנם תמיד מתפעלת מהדרו של הבניין עצמו, אך תמיד מבקשת לתת הכרה לאדריכל שעומד מאחוריו. חג הסוכות מזכיר לנו את הצורך לחפש תמיד את האדריכל בכל ההיבטים של החיים ושל העולם.
חג הסוכות מגלה בבירור את התלות שלנו בחסדי שמים בכל הנוגע למטר, למים. בלא מים, בשפע החיים לא יכולים להתקיים ולשגשג. בתורה נאמר לנו שהקב"ה שולח אותנו בכוונה תחילה לארץ שבה המים הם מצרך יקר. אין נהרות גדולים או אגמים רחבי ידיים בנופה של ארץ-ישראל. לפיכך אנחנו תלויים בגשמי החורף. בסוכות אנחנו מתפללים שאותם גשמים יבואו בשפע, ויהיו גשמי ברכה שירוו את האדמה. לגשם יש גם אפקט מנקה לא רק על האוויר שאנחנו נושמים אלא גם על רוח החיים ששוכנת בתוכנו. לכן יש לו חיבור עמוק לשמחה של חג הסוכות. המטר והמים מסמלים גם את התורה ואת ההיטהרות.
משה, בנאומו האחרון לפני בני ישראל, אומר להם שהם צריכים לקבל את דברי התורה שלו כמטר עדין וכטל שיורד על האדמה הקדושה. הנביא ישעיהו משווה את התורה למים, וכך עושה גם דוד המלך בתהלים. חג הסוכות מחזק את הקשר הזה בחיבור שלו לשמחת תורה, היום שמסמל את סיום תקופת החגים הגדולים. כפי שברור לגמרי שארץ-ישראל לא יכולה להתקיים ולשגשג בלי מים, גם עם ישראל לא יוכל לשגשג ולשרוד בלי החיבור שלו לתורה, למצוותיה ולערכיה. המסר של חג הסוכות הוא סיום מושלם לרוחניות שמלווה אותנו ביום הכיפורים.
חג שמח,
הרב דוב בערל וויין
