Rabbi Wein.com The Voice of Jewish History

Rabbi Wein’s Weekly Blog
 Printer Friendly

סניף הדואר שלי



טוב, זה לא באמת סניף הדואר שלי. זה רק סניף הדואר שנמצא בשכונה שלי. שירות הדואר בישראל הופרט באחרונה, לכאורה, אבל בסניף הדואר שלי אין, לפי ראות עיניי כמומחה, שום הבדל לעומת התקופה שבה הופעל על ידי הממשלה. בעשר השנים האחרונות אני מבקר בסניף הדואר לפחות פעם בשבוע.

מי שמחלק את הדואר שלי מחליט באופן שרירותי איזה דבר דואר גדול מדי לתיבת הדואר שלי. לכן הדוור או הדוורת (נדיר מאוד לראות מחלקי דואר בירושלים) שמים בתיבה שלי הודעה שמזמינה אותי לבוא לסניף הדואר לקחת את דבר הדואר שאני, ברוב טיפשותי, חשבתי שמתפקידו של סניף הדואר להביא לתיבה בביתי. בכל מקרה, אני מוצא את עצמי בסניף הדואר באופן סדיר ותכוף.

סניף הדואר משמש גם כבנק, ואפשר לשלם בו חשבונות, תשלומים שונים לממשלה ולבצע עסקאות כספיות מגוונות. כל הדברים האלה מבטיחים שיהיה שם תמיד, ואני מתכוון תמיד, תור ארוך של אנשים שמחכים לשירות. האנשים שנותנים את השירות בדלפקים הם חרוצים, ולרוב מנומסים ומשתדלים לעזור, אבל ברור שחסר שם כח אדם, ולעולם אין כל חמשת הדלפקים שם מאוישים במקביל. לכן ביקור בסניף הדואר תמיד כרוך בהמתנה ארוכה בתור שיכולה להימשך עשר או עשרים דקות ולפעמים אף יותר.

לכן יש לקחים חשובים לחיים שאפשר ללמוד בכל ביקור בסניף הדואר. הלקח הבולט ואולי החשוב ביותר הוא מעלת הסבלנות. בסופו של דבר התור שלך יגיע. בכל זאת, ביטויי קוצר הרוח בסניף הדואר רווחים מאוד. החטא הגדול הוא להניח למישהו להקדים אותך בתור, גם אם זה מתבקש או חיוני בגלל הנסיבות. אלה שעדיין ממתינים בתור תמיד משמיעים תלונות על כך שאנשים מתעכבים בדלפק יותר מדי. עם זאת, שמתי לב שגם המתלוננים לא ממהרים יותר מן האחרים לטפל בענייניהם כשמגיע תורם בדלפק.

ההמתנה בתור מוציאה מאנשים את המיטב ואת המרע. זה רק תלוי בשאלה איזה צד באישיותו אדם מבקש להראות בציבור. שמתי לב שסבלנות יכולה להוליד יחס סובלני כלפי הזולת וכלפי חולשותיו האנושיות. לכן שמירה על קור-רוח ואפילו מצב רוח טוב בזמן שממתינים בתור היא אימון מצוין לחיים בכלל. אדם יכול לפגוש אנשים מעניינים ולנהל שיחות מרתקות בזמן ההמתנה בתור.

ישנו ביטוי יהודי שאומר שמה ששכל ותכנון לא יכולים להשיג, לפעמים אפשר להשיג רק עם סבלנות וזמן. היהודים, בייחוד כאן בישראל, לא מפורסמים דוקא בשל בסבלנותם. סניף הדואר הוא מקום טוב להתאמן בו בהטמעת המעלה הזאת בתוכנו.

העמידה בתור בסניף דואר נותנת לי הזדמנות לראות את הכרזות שמפרסמות את סדרת הבולים האחרונה שרשות הדואר בישראל הדפיסה. בילדותי אספתי בולים. נטשתי את התחביב הזה מזמן, אך לא איבדתי עניין בבולים. אני נהנה במיוחד להביט בסדרת בולי החגים שתמיד מציגה באופן גראפי יפה את הנושאים היהודיים המסורתיים ואת ההיסטוריה שלנו. כפי ששמות הרחובות בירושלים מלמדים אותנו הרבה על האמונה היהודית ועל שורשינו, כך גם הבולים שניתן לרכוש בדואר. אני זוכר שבילדותי התרשמתי מאוד מביטויי השמחה של אבי כשקיבל מכתב מפלשתינה אשר היתה נתונה תחת שלטון המנדט הבריטי והיה עליו בול עם אותיות עבריות. על הבול היה מצויר גם מסגד עומר והופיעו בו אותיות באנגלית ובערבית, דברים שלא היו רלוונטיים בעיני אבי, שהיה התגלמות התלמיד-החכם המזרח-אירופי המאמין. בשבילו הדבר היחיד שהיה חשוב בבול היה האותיות העבריות. יהודים רבים ראו בשירות דואר יהודי במדינה יהודית ריבונית בארץ-ישראל הגשמה של חלק מנבואות התנ"ך. פעם, כשהוא המתין אתי בתור בסניף דואר, הוא הבחין בקוצר הרוח שלי לנוכח ההתקדמות האיטית של התור, ואמר לי בעדינות, "המתנו אלפיים שנה כדי שיהיה לנו דואר יהודי. נוכל לחכות עוד עשר דקות כדי להיעזר בשירותיו". בהחלט נוכל.

שבת שלום,
הרב דוב בערל ויין

Subscribe to our blog via email or RSS to get more posts like this one.