Rabbi Wein.com The Voice of Jewish History

Rabbi Wein’s Weekly Blog
 Printer Friendly

נטירת הכרם שלנו


 בפרשיות התורה של השבועות האחרונים קראנו על תהליך הניפוי שיצר, בסופו של דבר, את העם היהודי כאומה ששמה ישראל. אברהם אבינו, הרחום מכל בני האדם שאפילו ניסה לעורר את רחמיו של הקב"ה על ערי סדום, משלח מביתו את בנו ישמעאל ואת הבנים שילדה לו אשתו קטורה. בניגוד לרגשות האישיים שלו ולטבעו, הוא מציית לקריאת האלקים ולדברי שרה ומשלח את ישמעאל כדי שלא לסכן את הרווחה הגופנית והרוחנית של יצחק, בנו השברירי והמבורך שנולד בדרך נס.

ד' אמר לאברהם "כי ביצחק יקרא לך זרע". אברהם מבצע סינון הורי נחוץ ובכל זאת כואב. מאחר שיצחק מייצג את העתיד הנצחי של אברהם ושל כל הערכים היהודיים, אברהם משקיע את כל מה שיש לו בפיתוח, בחינוך וברווחה של יצחק, שכן בלי יצחק והערכים שלו, גם ישמעאל ובני קטורה לא יצליחו להיות מתורבתים וחיוביים יותר. יצחק אבינו הוא המפתח לא רק להצלחה של אברהם אלא גם לקידום המונותיאיזם והערכים האלקיים בעולם בכלל.

אותו הרעיון נמצא גם בבחירה שעושה רבקה אמנו כשהיא מקדמת את המטרה של יעקב על חשבון זו של אחיו התאום עשו. בלי יעקב עשו יהיה פושע ורוצח חסר תקנה. יעקב צריך לקבל את הברכות של אברהם ויצחק כדי לשרוד. לכן רבקה מקבלת החלטה קשה ומעבירה ליעקב את הברכות שגם עשו רוצה אך לא הרוויח. הבנייה של האומה היהודית היא תוצר של מיון כואב והחלטות קורעות לב שכאלה.

שלמה המלך מתייחס בשיר-השירים לדילמה הנוראה של העם היהודי בכל הדורות ואומר, "בני אמי נחרו בי, שמֻני נֹטֵרה את הכרמים, כרמי שלי לא נטרתי". כלומר, אומות העולם נתנו לנו לשמור על הכרמים שלהם, ולכן לא טיפלנו כראוי בכרם שלנו. יהודים רבים דואגים לרווחה של ישמעאל ועשו. זאת תכונה מוסרית ראויה, חמלה יהודית, אך הבעיה היא שרבים מהם מאבדים בדרך את החמלה כלפי משפחתם, כלפי העם היהודי ובייחוד כלפי מדינת ישראל. בניסיון שלהם לעסוק בתיקון העולם, מאמציהם מובילים לא פעם לחורבן העם היהודי.

בלשון פשוטה, אם אין יהודים, אין יהדות ואין ערכים יהודים שיכולים לסייע בתיקון העולם. הקב"ה בסיני נתן לעם היהודי תפקיד מיוחד למלא בענייני האנושות: "והייתם לי סגולה מכל העמים... ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש". המאמצים שלנו צריכים, לפיכך, להתרכז בראש ובראשונה בהשגת הברכות לצאצאי יצחק ויעקב.

מדינת ישראל אולי עוד לא הגיעה לשלמות, אבל היא המדינה היחידה שיש לנו. בתקופה שבה יש לנו חברים מעטים בין האומות הלא יהודיות של העולם, העובדה שיהודים בעלי כוונות טובות אך מזיקות משמיצים את מדינת ישראל ופועלים נגדה ובו בזמן תומכים בסיסמאות יפות של תיקון עולם נובעת מטעות בהבנת היהדות וכל ההוויה היהודית.

הלל הזקן נשיא ישראל אמר "אם אין אני לי מי לי?" הוא גם אמר שאדם לא יכול להיות אני לבדו. צריך להיות אנחנו חי ומתפקד כדי שזה יקרה. אנחנו עם קטן אך בעל השפעה גדולה. המשימה העיקרית שלנו צריכה להיות להגדיל את מספרנו ולהגיע למצב בטוח ובר קיימא מבחינה גופנית ורוחנית בטרם נתיר לעצמנו לחתור אך ורק למטרה הנעלה, גם אם היא קצת יהירה, של תיקון העולם.

האגדה מספרת שהצדיק רבנו ישראל מאיר הכהן, מרן "החפץ חיים", אמר בסוף חייו: "כשהייתי צעיר, הייתי בטוח שאוכל לשנות את העולם לטובה. כשהתבגרתי הבנתי שזאת משימה גדולה מדי בשבילי, אך הייתי בטוח שאוכל לשנות לפחות את העיר שלי, את הקהילה שלי. משבגרתי עוד יותר, הבנתי שגם זה מעבר לכוחי, ולכן החלטתי שאנסה לשנות את ביתי, את משפחתי. לדאבון הלב, הבנתי שגם זה לא תמיד בכוחי ובשליטתי, ולכן החלטתי לבסוף שאנסה לשנות את עצמי. אם אצליח בזה, אזי משפחתי, קהילתי והעולם כולו גם הם ישתנו ולו מעט לטובה."

המשימה העיקרית שלנו, בתיקון העולם היא תיקון העצמי, שיפור וחיזוק המסורת והערכים היהודיים בחברה היהודית. המשימה היא הגנה על העם היהודי ומדינת ישראל מפני אויבים מבחוץ ומבפנים. המשימה היא ריכוז המאמצים והמשאבים שלנו לשמירה על הכרמים שלנו, לפני שאנחנו פונים למאמץ לשנות את העולם.

בטיסות מסחריות זאת הוראה שנשמעת באופן קבוע. תמיד אומרים לנו לשים את מסכת החמצן עלינו תחילה, ורק אחר כך לעזור לילדים או לאנשים אחרים לשים את המסכה שלהם. כדאי ליהודים לזכור את הלקח החשוב הזה.

שבת שלום,

 

הרב דוב בערל וויין

Subscribe to our blog via email or RSS to get more posts like this one.