Printer Friendly
סוכות
היופי הפנימי של התורה ומצוותיה בא לידי ביטוי מוחשי במצוות חג הסוכות. אולי בניגוד לכל חג אחר בלוח השנה היהודי, חג הסוכות מייצג את היופי בעולמו של הבורא, את הפלא המדהים של הטבע והשמחה שחושי הראייה והריח מביאים איתם לנשמת האדם: ארבעת המינים, על הצבעים והריחות השונים שלהם, הסוכה עם הסכך הטבעי העדין שלה, שלא התלכלך בתחליפים מעשי ידי אדם ותחושת החיבור לעולמו של הקב"ה ולטוב שיש בנו, כולם מתאחדים ומעניקים לחג סוכות אופי מיוחד של שביעות רצון ושמחה.
בארץ-ישראל מזג האוויר בסוכות לא מציב לנו אתגרים מיוחדים. אך אני זוכר את חג הסוכות של נעוריי בשיקגו הקרה שבה, כילד, קבלתי בפני אבי על הצינה בזמן הישיבה בסוכה. הוא השיב לי בעדינות שכאשר אתבגר אבין כמה חם ונעים לשבת בסוכה בלי שום קשר לטמפרטורה בחוץ. עכשיו אני בוודאי מבוגר מספיק, תודה לאל, כדי להבין למה הוא התכוון וכדי לחוות את החום והזוהר הפנימי שישיבה בסוכה מביאה עמה. ואם אדם זוכה שצאצאיו יושבים עמו בסוכה, אזי השמחה והסיפוק שלמים. הרעיעות של הסוכה תורמת לתחושת היציבות והנצחיות שנוכחות המשפחה וקיום מצוות האלקים מעוררים בנו בסוכות.
התלמוד אומר לנו שאמו של התנא הגדול, חכם המשנה, שמאי, בן דורו של הילל, הביאה אותו לסוכה כשעוד היה תינוק. חוץ מהמשמעות הברורה מאליה, קרי, שחז"ל מלמדים אותנו שצריך להתחיל לחנך יהודים לקיים מצוות מגיל צעיר, יש בסיפור הרגיל לכאורה הזה לקח עמוק יותר. אמו של שמאי רצתה שישאף את ניחוח הנצח שהסוכה מביאה עמה. בסוכה נמצאים אורחים בלתי נראים אך נוכחים בכל, אבות העם – האושפיזין. מעל הסוכה מרחפים ענני הכבוד שליוו אותנו במדבר סיני וגם זיכרונות של דורות רבים של סוכות שנבנו בכל העולם בעבר שלנו וגם בהווה.
אך תינוקות רואים את הבלתי נראה. הם עדיין קרובים למקור הנצח במקום שממנו באו לעולם לא מכבר. שמאי התינוק מרגיש בבית בסוכה, כי כל מה שבלתי נראה לאנשים המבוגרים עדיין אמיתי וקיים בשביל התינוק. מחקרים מראים שתינוקות חולמים בשנתם. מה הם חולמים? זיכרון של הנשמה מן המקום ממנו באה והגיעה לעולם הזה, לא? שמאי התינוק חש בבית בסוכה מפני שהיא גם מקום של נצח ושל יופי, תזכורת לעולם הנצח עצמו.
תחום אחד שבו חלה תחייה גדולה בעולם היהודי בעשורים האחרונים הוא הזמינות הרבה מאוד של אתרוגים, לולבים, הדסים וערבות לכבוד חג הסוכות. שוב, אני נזכר שבילדותי, בבית הכנסת שבו אבי שימש רב, היו בבית הכנסת רק שלושה סטים של ארבעת המינים ל-750 האנשים שבאו לתפילות! בין ההישגים הרבים של מדינת ישראל בתחום התחדשות הרוחנית של המנהגים היהודיים ולימוד התורה, הפופולריזציה של מצוות ארבעת המינים תופסת מקום חשוב. ארבעת המינים בסוכות הפכו לתעשייה חשובה בפני עצמה. אדם חש ריגוש מסוים כאשר הוא אוחז בידו את פירות ארץ-ישראל המתחדשת, שנותנת בשפע את תנובתה לילדיה ששבו אליה מקרוב ומרחוק.
בשו"ת הרבניים יש אינספור אזכורים לקשיים שהיו ליהודים בגולה להשיג את ארבעת המינים וכמה יגיעה וכסף הם השקיעו כדי להשיג אותם לחג הסוכות. והנה היום, עם קיומה של מדינת ישראל בארץ הקודש, כמה קל ופשוט לקיים את המצווה המשמחת הזאת. די בזה כדי שחג הסוכות יהיה באמת זמן שמחתנו.
