Rabbi Wein.com The Voice of Jewish History

Rabbi Wein’s Weekly Blog
 Printer Friendly

כרטיסי אשראי


  

 אחת ההמצאות הבנקאיות השטניות יותר של החברה המודרנית היא כרטיס האשראי. אותו כרטיס פלסטיק פשוט מאפשר חיים נוחים וניצול הזדמנויות, אך הוא גם מקור לחרדה, ולעתים לפשיטת רגל ואפילו לאסונות גדולים יותר לפרט ולמשפחה. כל זאת מפני שלכרטיס אשראי, כמו לכל דבר אחר בחיים, יש מחיר, שמקצתו נגבה מיד ומרביתו בטווח הארוך.
בנוסף לחשבון החודשי שאותו צריך לשלם, - וכאן, בארץ הקודש, הכסף יוצא מחשבון הבנק שלך בלי שום התראה מוקדמת, - יש גם כל מיני דאגות נוספות שנלוות להיותך בעל כרטיס האשראי: גניבת זהות, מבוכה כאשר הכרטיס לא מתקבל מסיבה בלתי ידועה ובלתי מוצדקת, וכל הטרחה שנלווית לאובדן, חלילה, של הכרטיס. אלה רק אחדות מהבעיות שכל הזמן מטרידות את מוחי.
החופש לצאת למסע קניות עם כרטיס אשראי, כמו כל חופש אחר בחיים, עלול להיות מסוכן. משפחות רבות הידרדרו לחורבן כלכלי ובסופו של דבר גם לחורבן משפחתי בגלל חוב מסוכן שנולד מכרטיס האשראי. ואם נותנים כרטיס אשראי למתבגרים בלי פיקוח והגבלה, זה עלול להיות מתכון לאסון למתבגר ולמשפחתו. לכן, כמו כל רוב ההמצאות של העידן המודרני שעושות את החיים לנוחים יותר, לכאורה, גם כרטיסי האשראי הם חרב פיפיות שיש לשלוף ולהניף בזהירות ובשום שכל. הכלל שאומר שאין ארוחות חינם בחיים נכון כאן שבעתיים.
במסכת אבות מדמים חז"ל את העולם הזה לחנות נפלאה שמלאה כל מיני סחורות שאדם יכול לקנות וליהנות מהן. לא זו בלבד שהחנות פתוחה כל הזמן, בלי הפסקה, בעל החנות אפילו מוכן לתת תנאי אשראי נוחים ולא לדרוש תשלום במזומן ומיד. אך כמו מערכת האשראי שפועלת בישראל, את התשלום הוא גובה באופן סדיר ובדרך כלל בלי שום הודעה או התראה לבעל הכרטיס או החוב.
אנחנו תמיד מופתעים, אם לא המומים, מן האירועים והאתגרים שבאים עלינו בלי הרף. ומסכת אבות מבהירה לנו היטב: אנחנו חיים, כביכול, על חוב באשראי, ובעולם הרוחני, לא פחות מאשר בעולם הכספים הגשמי, את החוב חייבים לפרוע בסופו של דבר, או לפחות לנהל עליו משא ומתן ולהגיע להסדר. המשבר הכלכלי הנוכחי שבו שרוי המערב היום הוא דוגמה חזקה לכלל הברזל הזה בנושאי אשראי וחובות.
ההשלכות של אי תשלום חוב רוחני לקב"ה מפורטות לנו בתורה היטב. את כל ההיסטוריה היהודית אפשר לסכם כסיפור של קבלת אשראי והצורך לפרוע לבסוף את החוב שצברנו. חלק גדול מהחוב הרוחני שלנו, כמו החוב הכספי שלנו, הוא תוצר של רכישות מיותרות ומטופשות.
גם לאשראי הרוחני, כמו לכספי, יש גבול. אני משער שיש חלקים גדולים בהיסטוריה היהודית שהיינו שמחים להחזיר לחנות עכשיו, אך בחנות של התורה מדיניות החזרת מוצרים מוגבלת מאוד ומבוססת אך ורק על חרטה אמיתית והתחייבות להיזהר בשימוש העתידי שנעשה בכרטיס האשראי המוסרי והרוחני שלנו. אלה תנאים שבהחלט מצמצמים את חופש הרכישה שלנו בחיים האלה.
אחת הבעיות הגדולות בחברה היהודית היום היא גניבת זהות. האני האמיתי שלנו, כרטיס האשראי האישי שלנו, נגנב או אבד לנו בגלל בורות, ניכור, אדישות או הזנחה פושעת. יהודים רבים שיתבקשו להזדהות בפני בעל החנות פשוט לא יהיו מסוגלים לעשות זאת. מיליוני יהודים איבדו את המורשת וההיסטוריה שלהם, את הערכים ואת השליחות האמיתית שלהם בעולם. כרטיס האשראי איננו תקף עוד אחרי כמה דורות של התבוללות והשמדה גשמית ורוחנית.
יש היום הרבה יהודים, בייחוד בישראל, שנמצאים בתהליך של בקשת כרטיס אשראי חדש להם ולמשפחות שלהם. כולנו יודעים שבקשות כאלה לא מתקבלות בקלות ולא תמיד מאושרות. אף על פי כן, הנכונות של יהודים רבים לנסות לחזור לזהות האמיתית שלהם והעובדה שעם ישראל ככלל נעשה מסורתי ויהודי יותר בהשקפתו ואפילו בהתנהגותו היא התפתחות מחממת לב. היא מבשרת טובות על עתידנו בארץ הזאת. אשראי יכול להיות דבר טוב, אבל מוכרחים להשתמש בו בתבונה.
שבת שלום,
הרב דוב בערל וויין

Subscribe to our blog via email or RSS to get more posts like this one.