There are different traditions regarding the length of the career of our father Avraham. There is a well known Midrash that states that his epiphany of discovering the one universal God occurred while he was yet a child – three years old. Other traditions, among them Maimonides, place this event when he was forty eight or fifty two years old. However and whenever the correct date may be it is...
השאלה הברורה שמטרידה אותנו כשאנחנו קוראים את הפרשה הזאת, או כשאנחנו חושבים על אברהם אבינו באופן כללי היא, מדוע הצליח אברהם כל כך להשפיע על בני דורו ועל כל הדורות הבאים אחרים, ואילו בידיו של נוח הצדיק שקדם לו לא עלה הדבר....
The obvious question that troubles us when we read this parsha, or when we think of our father Avraham in general terms, is why was Avraham successful in influencing his generation and all subsequent generations while the great pious Noach who preceded him was apparently incapable of being such a force? The obvious answer to that obvious question is, in my opinion, that Avraham was a people...
חלק מהנרטיב הערבי על ישראל הוא שהיהודים מעולם לא היו בארץ לפני המאה ה-19. האנטישמים קוראים לנו "לחזור לאירופה". ערפאת הדהים את ביל קלינטון כשהכחיש בעזות מצח שהיה אי-פעם מקדש יהודי על הר המוריה בירושלים. כל ספרי הלימוד...
Part of the Arab narrative about Israel is that somehow the Jews were never in the country until the nineteenth century. The anti- Semites all chant “Let them all go back to Europe.” Arafat amazed Bill Clinton when he brazenly denied that there ever was a Jewish Temple on Mount Moriah in Jerusalem. The textbooks used in the Palestinian schools all deny Jewish existence in the Land of Israel...
אפשר לראות את כל סיפור פרשת נוח בתורה כנרטיב שמתאר הזדמנויות שהוחמצו ואפשרויות שלא נוצלו. הוא מתחיל בדורו של נוח עצמו. נוח מזהיר את החברה שבה הוא חי מפני האסון המתקרב שיחריב אותה, את תרבותה ואת עולמה. אך או שנוח לא מספיק...
One can only view the entire Torah narrative of parshat Noach as being one that describes lost opportunities, of roads not taken and chances missed. It begins with the generation of Noach itself. Noach warns his society of the looming disaster that will destroy them and their world and its civilization. Either he is not persuasive enough or the society is purposely and perversely oblivious to...
פרשה זו מסתיימת בתיאור לידתו של נוח. ד' מודה, כביכול, בצדיקותו של נוח, ונוח נושא חן בעיניו. חז"ל לימדו אותנו שהיו עשרה דורות מאדם הראשון ועד נוח. בכל הדורות האלה נראה שלא הופיע שום אדם שהיה ראוי לשאת חן מיוחד בעיני האל עד...
The parsha ends with the description of the birth of Noach. The Lord so to speak acknowledges Noach’s righteousness and Noach finds grace and acceptance in the eyes of the Lord. The rabbis taught that there were ten generations from Adam till Noach. No one else appeared in those ten generations that apparently merited finding special grace and acceptance in the eyes of the Lord until the...
מות משה ושמחת תורה אף שהתורה מסתיימת בנימה עצובה בתיאור מותו של משה רבנו, היא מאפשרת לפרשת "וזאת הברכה" להיות הפרשה השמחה ביותר בתורה ובלוח השנה היהודי. פרשת "וזאת הברכה" נקראת בבית הכנסת בשמחת תורה, אחד משני הימים...
Prev